טלמו רודריגז- מיינני הגל החדש בספרד

טלמו רודריגז- סקרן, אופטימיסט, יזם בנשמתו ואיש חזון ובעיקר יינן שלא מנסה להכתיב לאדמה זנים אחרים ממה שידעה כל השנים.

טלמו רודריגז הוא ללא ספק יינן יוצא דופן. גם במונחים ספרדים לא תמצאו אותו במה שמכונה המיינסטרים של יינות ספרד. היינן יוצא הדופן הזה ממוצא בסקי שגדל עם משפחתו ביקב שלהם בריוחה, באזור הבסקי של אלבסה, הוא חומר מצוין לתסריט איכותי של סרט הלקוח כולו מעולם היין.

את הפרוייקט שלו לחקר הטרואר הספרדי ושיטות העשייה של יין של הדורות הקודמים אפשר להעריץ. רודריגז החל אותו בשנת 1994 כאשר חקר אזורים שלמים וניסה להמשיך את מסורת הגידול של הכרמים המקוריים המאופיינים בבית הגידול אותו חקר.

ספרד- מחושך לאור

ספרד של אותם ימים סבלה מחוסר יעילות בכל הקשור לגידול וטיפוח כרמים, מודרניזציה במיכון חקלאי לא הייתה קיימת כלל. כמעט 20 שנה אחרי לכתו של שלטון פראנקו, השאירו בליבם של הספרדים חוסר רצון ליזום. רודריגז לעומת זאת ראה בנקודת הזמן ההיא נקודת ציון נהדרת להחזיר עטרה ליושנה. להגיע אל כל אותם מחוזות יין באזורים השונים של ספרד שהיא מהגדולות ביבשת אירופה, ולחדש את הפעילות החקלאית והכורמות.

הפרויקט החל במחוז נווארה בעיירה קטנה בשם Sada שם החליט רודריגז לייצר יין מגפן עתיקה של גרנאש. זאת הייתה ללא ספק קריאת תגר באותם הימים בהם הזנים הבורדולזים שלטו בתעשיית היין העולמית וביטוי של גרנאש איכותי היה מבחינת הרמת גבה בקרב הסובבים אותו. גרנאש היום הוא אחד הזנים המובילים בספרד והוא יוצר עניין רב בקרב חובבי יין.

כזה הוא רודריגז. סקרן, אופטימיסט, יזם בנשמתו ואיש חזון ובעיקר יינן שלא מנסה להכתיב לאדמה זנים אחרים ממה שידעה כל השנים. לא תיראו אותו מכתיב את הסגנון שהוא רוצה לייצר. תמיד מתיישר עם המסורת הספרדית ארוכת השנים, עם בית הגידול והזנים המקוריים שגדלו בו. לא פלא שבחלק משיתופי הפעולה שלו עם כורמים שונים במחוז קסטילייה-ליאון, ביקש רודריגז לחקור את מסורת גידול הגפנים באזור של אבות אבותיהם של אותם כורמים. כיצד טיפחו את הגפן, כיצד עיבדו את האדמה וכמובן כיצד ייצרו יין ביקב.

הפרויקט של רודריגז כולל לא במקרה גם יינות מזנים לבנים. ספרד ממותגת כיום כמדינה של יינות אדומים בעיקר עם נוכחות בולטת של הטמפרניו הספרדי של ריוחה וריברה דל דוארו. רודריגז ביקש להזכיר לעולם שבספרד התקיימה גם כורמות של זנים לבנים. ורדחו וויורה הם הנציגים הבולטים, אבל רודריגז הצליח באזור מלאגה למשל להחיות חלקה קטנה של מוסקט וייצר יין לבן יבש וארומתי. פורץ מוסכמות כבר אמרנו?

תנו ליין להגיע לבד למחוז חפצו

כיום יכול רודריגז להתגאות בכך שיינותיו הם אורגניים והוא מקיים ייננות ביודינאמית וחקלאות בר קיימא. ובמילים פשוטות: תמיד יעדיף את הזנים המקומיים האותנטיים, לא ישתמש במיכון חקלאי כבד בכרם, הבציר יהיה ידני וסלקטיבי עם סלים קטנים, וביקב יקיים ברוב יינותיו תסיסות ספונטאניות עם שמרי הבר בלבד ולא עם שמרים מתורבתים.

שהרי הגיוני לחלוטין לייצר יין עם זהות של מקום ואופי מקומי על ידי אותם שמרים הגדלים בכרם ולא להשתמש בשמרים מתורבתים הלקוחים מאזור יין אחר.

על מנת לא להעמיס על יינותיו עוצמת עץ אלון של חביות חדשות, תמיד ישתמש רודריגז בחביות אלון ישנות, גדולות ברוב המקרים כך שחמצן יכול להתמוסס ביין ולרכך אותו. גם במיכלי בטון משתמש רודריגז להתססות ויישון יין. מיכלי הבטון תופסים היום חלק גדול יותר באזורי יין רבים בעולם ואפילו כאן בישראל.

רודריגז לא מייצר היום יינות מסה. לפעמים רק מספר חביות מכל כרם. ברוב המקרים מדובר בגפנים עתיקות בנות עשרות שנים. העיצוב לרוב הוא של שיח גפן וגביע. בחלק מן הכרמים אפילו פגש גפנים עם בית השורשים המקורי שלהם ללא הרכבה. בסך הכל משנת התחלת הפרויקט ב 1994 ועד לסיומו המוחלט בשנת 2018 טיפח רודריגז 800 דונם של כרמים במספר אזורי יין בספרד, ובין השאר: ריוחה, טורו, רואדה, נווארה, ארגון, גאליסיה ומלאגה.

הנבחרת הספרדית

355 חלקות קטנות של כרמים במיקומים בלתי אפשריים לפעמים, 43 זנים שחלקם כבר לא ניראים יותר בספרד. והיינות שלו אלגנטים עם מורכבות ואופי מקומי. והכי חשוב- בעלי מקדם שתייה גבוה. כלומר, לא עמוסי אלכוהול ועץ. דור חדש של יינני ספרד, מזכיר במשהו את ראול פרז של בירצו בגאליסיה או את שרה פרז ורנה בארבייר מקטלוניה. תשומת הלב אליהם גוברת וכל אחד באזורו הוא ללא ספק יינן הגל החדש של ייננים בספרד. 

לרכישת יינות היקב >>