עידו לוינסון והגראז' דה פאפא

עמק הרון הצרפתי פינת סגולה-פתח תקוה

משהו טוב קורה לעידו לוינסון בשנים האחרונות. עושה רושם שתעשיית היין מחבקת אותו ומעריכה אותו על פועלו כיינן ומוביל ז'אנרים. את התואר היוקרתי שקיבל MASTER OF WINE  הוא נושא בגאון יחד עם ערן פיק של יקב צרעה והם השניים היחידים בישראל שזכו לכך. ביום יום תוכלו לראות אותו במתחם הגדול של יקבי ברקן שם שימש עד לא מזמן כיינן הראשי ולאחרונה קיבל את התפקיד האחראי להובלת כל קבוצת היין של טמפו (חברת האם) בנושא היין והחדשנות.

אולי זה לא פשוט ביקב גדול כמו יקבי ברקן לעשות את כל מה שיינן מוכשר מבקש, אך העובדה היא שגם סדרת בטא של היקב היא בבחינת "הבייבי" של לוינסון, וללא ספק הסדרה שנועדה לקדם את היקב במסעדות. לוינסון צמח כידוע ביקב רקנאטי ושם הוביל את היקב ביחד עם גיל שצברג אל קדמת הבמה.

 נזכור לו אולי את הקריניאן פרא שלו שזכה לפרס יוקרתי בתחרות בחו"ל, אך גם את ההבנה שצריך לייצר כאן יינות קצת פחות אלכוהוליים, קצת פחות דחוסים וכבדים ובוודאי שפחות עציים.

ביקב הבוטיק הקטן שלו הוא מצליח להגשים להרבה חובבי יין פנטזיות. גראז' דה פאפא הוא היקב האישי שלו שקם בגראז' של אביו. שם יפה לנקודת ציון של עשיית יין בתחילת הדרך. כפרי משהו.

אך היום נמצא היקב שמייצר כ 25,000 בקבוקים במשכנו החדש בסגולה ליד פתח תקווה. לצידו של עידו נמצא גם סטס פלדביין, בוגר הפקולטה לחקלאות במגמת היין,  שמלווה את העבודה הייננית של היקב.

מי שמכיר את העשייה של לוינסון יודע לספר שהיינות שלו שופעי finesse צרפתי משהו. אלגנטים, לא כבדים ודחוסי פרי, לא אלכוהוליים. יין זה מוצר שצריך להנות ממנו ובשמש הישראלית לעיתים היינות אוגרים סוכר שמביא את האלכוהול הסופי לכדי 15%. זה אולי טעים חברים, אבל לא תמיד נעים.

 לוינסון הוא אחד מהייננים שהבינו מגבלה זו כבר בעבודתו כיינן ראשי ברקנאטי, ולכן פעל בכל דרך על מנת להוריד את הבשלות הסוכרית בענבים.

את החביות שהוא בוחר הוא ממיין כך שרק חביות שהן "לא ארומתיות" יכנסו למגרש המשחקים שלו. עדיפות כמובן לחביות מבורגון, קלויות מעט אך לא יוצרות תחושת מחנק ארומתי של וניל או קינמון. "נטוראל" זה הסגנון. 500 ליטר בנפח ממש כמו בבורגון, עדיפות למשומשות בהרכב הסופי של יצירת היין.

בשיטות העשייה שלו אפשר לאמר שלוינסון הוא אחד מחלוצי השיטה המסורתית של התססה באשכולות שלמים, Vendange entière“".

 זוהי שיטה שהייתה נהוגה בעבר כאשר התקשו להפריד את האשכול מהשזרה. שיטה שמטפחים גם היום ייננים רבים בתעשיית היין של בורגון ועמק הרון הצרפתים. התסיסה עדינה, קרבונית. מרכז התסיסה מתרחש תחילה בתוך הענב עצמו. השזרה מוסיפה רעננות נהדרת ומעט תבלינים ירוקים לתוך המרקם של היין. יינות spicy הם מכונים בפי קול, והם מענגים. לעיתים שקטים, כאלה שצריך להתעמק בהם. לא דחוסי ארומות פרי בשל, אלא מעודנים. Finesse כבר אמרנו?