הגדה הימנית בבורדו

כרמי הגדה הימנית בבורדו נטועים בעיקר מרלו בשילוב עם קברנה פראנק ומעט קברנה סוביניון וכן זנים לבנים כגון סמיון וסוביניון בלאן.

 

הגדה הימנית ואזורי הלווין

הגדה הימנית מאגדת בתוכה מבחר רחב של אפלסיונים מעבר לסנט אמיליון ופומרול הידועים. בין היתר ניתן למצוא יינות נהדרים באזור Fronsac וכן Canon Fronsac הממוקמים מערבית לפומרול וכן לLalande de Pomerol אשר כרמיו נטועים צפונית לפומרול.  כמו כן ניתן למצוא יינות המהווים תמורה בלתי רגילה למחיר באזורי Cotes de Castillonn  וכן Cotes de Francs.
מערבית לסנט אמיליון ניתן למצוא את האפלסיונים הלוויניים של סנט אמיליון -  Lussac St Emilion, Montagne St Emilion, Puisseguin St Emilion  וכן St Georges St Emilion.  

אחת התופעות הבולטות בעשורים האחרונים הינה השקעה נרחבת בשאטואים באזורים אלו במטרה לייצר יינות ברמה גבוהה במיוחד. ההבנה של האזורים הללו בשלב זה מוגבלת וההתייחסות לטרואר אינה נרחבת. כיום ניתן להתייחס בעיקר לאיכות המבוססת על השקעות בכרמים וביקבים.

חלק מאזורים אלו נהנו ממוניטין נהדר והערכה גבוהה ליינות במאות הקודמות אם כי ההתעניינות הייתה מוגבלת בעיקרה לצרפת. לעומת יינות המדוק אשר נהנו מיצוא לבריטניה ולחלקים נרחבים ברחבי העולם, יינות הגדה הימנית ככלל  לא זכו ליהנות מתוצאות השליטה האנגלית. לאורך הדורות התפתח מסחר של יינות הגדה הימנית בתוך צרפת וכן לצפון אירופה, למדינות כגון בלגיה או הולנד בין היתר.

בעשורים האחרונים נהנים האפלסיונים של סנט אמיליון וכמובן פומרול מהתמקדות אספנים ומבקרי יין. אין עוררין על איכות הטרואר באפלסיונים אלו, אולם ישנו ניסיון של אנשי עסקים, בעלי שאטואים באפלסיונים החשובים וההיסטוריים של בורדו להשקיע באזורים הנוספים במטרה לייצר יינות ברמה הגבוהה ביותר.

 

St. Emilion

הקומונה הגדולה ביותר באזור בורדו. הדומיננטי ביותר הוא המרלו אך בניגוד לפומרול יש גם אחוז גבוה של קברנה פראנק. ב- 1954 הוקמה באיזור מערכת דירוג שונה מהקומונות האחרות.  ההבדל המהותי משאר האזורים בבורדו הוא שהדירוג אינו קבוע והוא נתון לשינוי מדי עשר שנים, כאשר במהלך כל תקופה נבדק כל יקב מחדש. הדירוג מתבצע באופן הבא: 

Premiers Grand Cru Classe A

Premiers Grand Cru Classe B

Grands Cru Classe

 Grand Cru

St. Emilion AC

דירוג זה משתנה כאמור כל עשר שנים ובעשור האחרון היה האזור מצוי בתהליך מתמשך של חילוקי דעות ותביעות משפטיות לגבי הדירוג אשר התפרסם בשנת 2006.

ההיסטוריה של סנט אמיליון ארוכה במיוחד והאזור היה מרכז לייצור יין כבר במאה הראשונה בתקופת הרומאים. לפני שיצרו יינות באזור המדוק ואפילו גראב, כבר ייצרו יינות בסנט אמיליון.  העיר הייתה על נתיב העלייה לרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד והדבר תרם לביסוס מעמדם של היינות.  בניגוד ליינות הגדה השמאלית אשר נהנו מיצוא לאנגליה, יינות האזור נמכרו בצרפת קודם כל ובהמשך גם בצפון אירופה ובבלגיה בעיקר.

הזן העיקרי בסנט אמיליון הינו מרלו, הנטוע על מעל 60% משטח הכרמים. מעבר לכך ניתן למצוא קברנה פראנק המכונה באזור Bouchet ומעט מאוד קברנה סוביניון אשר ניתן לנטוע באזורים ספציפיים, קרירים יותר.

בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של יקבי בוטיק קטנים המייצרים יינות בכמויות מזעריות. יינות אלו מורכבים בעיקר ממרלו, ומתיישנים בחביות עץ אלון חדשות.  ליינות אלו  טעם עשיר ומרוכז יותר (מזכיר עולם חדש), ומחירם גבוהים במיוחד בדרך כלל. באופן כללי יינות סנט אמיליון מוכנים מהר יותר לשתיה מיינות המדוק, עגולים, רכים, ובעלי  טאנינים רכים יחסית.  סנט אמיליון הינו אחד האפלסיונים הגדולים בבורדו עם כמעט 55 אלף דונם נטועים כרמים. האזור מייצר כ- 30 מליון בקבוקים לשנה (כ-1/3 מכמות היין המיוצרת באזור המדוק כולו).

 

Pomerol
אזור יין קטן בהשוואה למדוק וסט. אמיליון (שטחו כשביעית משטח סט. אמיליון כשבעת אלפים שמונה מאות דונם כרמים), אך מרוכזים בו חלק מהיינות החשובים ביותר בבורדו ובעולם כולו. לא זו בלבד שהאזור קטן מאוד, גם היקבים עצמםם מורכבים משטחים קטנים מאוד, יחסית ליקבים הגדולים במדוק או אפילו בסנט אמיליון. כמו-כן אין בפומרול טירות מפוארות אלא בדרך כלל בניינים צנועים מאוד. נדיר למצוא בפומרול מרתפי יישון לחביות, ובדרך כלל המבנה שוכן מעל הקרקע ובעל בקרת טמפרטורות.

כבר בתקופת הרומאים גידלו פה גפנים וייצרו יין, לאחר מלחמת מאה השנים הופסק ייצור זה ורק ביססו את הכרמים מחדש במאה ה-15 וה-16. לאורך כל הדורות פומרול נחשבה לאזור נלווה לסנט אמיליון המבוסס יותר. רק לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החלה התעניינות ביינות האזור, בתחילה בצרפת ובהמשך גם בצפון אירופה ובעיקר בלגיה.  עם תחילת המאה העשרים פעלו מספר נגוסיאנטים ובראשם ז'אן פייר מואיקס לקידום יינות האזור ופיתחו שווקים ברחבי אירופה ליינות. בשנות החמישים החל גם ייצוא לבריטניה ולשאר העולם.

בניגוד לסנט אמיליון  וליינות המדוק, יינות פומרול לא דורגו עד היום הזה. יינות האזור פירותיים יותר, עגולים ומוכנים מהר יותר לשתייה. האזור עצמו די שטוח, ונטוע ברובו במרלו עם אחוזים נמוכים יותר של קברנה פראנק וזנים נוספים. 70-75% מרלו, 20-25% קברנה פרנק ו5% קברנה סוביניון ואחרים. בכרמים הנטועים בצד המזרחי לכיוון סנט אמיליון הקרקע משולבת עם חמר, בצד המערבי היא חולית יותר. השאטואים החשובים ביותר נטועים בחלקות הגבוהות יחסית על אדמת חמר העם ברזל וחלוקים וניקוז מצוין.  

כשיינות מדוק המפורסמים דורגו בשנת 1855, היתה התעלמות מוחלטת מהגדה הימנית, קרי: פומרול וסט. אמיליון, אזורים שנמצאים רק כמה עשרות קילומטרים מבורדו, והסיבה העיקרית היתה שבאותם זמנים התבסס המסחר בבורדו כמעט לחלוטין על ייצוא לאנגליה, ולגדה השמאלית (המדוק), יש קרבה וגישה לאוקיינוס האטלנטי לעומת הגדה הימנית שהיתה ללא גישה כזו עקב הנהר שהפריד בין האזורים (בזמנים ההם עוד לא היו גשרים).