משלוח חינם ברכישה מעל 300 ₪ לרוכשים באתר
שתף כתבהפעמים רבות אנחנו נשאלים על סוגי הפקקים שאוטמים את בקבוקי היין. שאלות כמו, האם הבחירה בפקק הברגה מעידה על איכות היין? האם בהכרח יין שנאטם בפקק שעם נשמר טוב יותר? מדוע דווקא השעם נבחר להיות כוכב הפקקים? תשובות לשאלות אלו ועל נוספות בשורות הבאות. הרי לכם כל האמת על פקקים לבקבוקי היין.
אחת הסיבות העיקריות לשימוש בפקקי שעם לטובת איטום וסגירת בקבוקי היין היא מסורתית; במשך אלפי שנים שימשו שעם וחומרי איטום נוספים לאיטום מיכלי אחסון ליין. טרם הגיחו פקקי השעם לאוויר העולם, באימפריות העתיקות, היוונים והרומאים השתמשו בעיקר בבד או עור לאיטום יינות שייצרו. במהלך המאה ה-16, הפכה הזכוכית לחומר העיקרי שבאמצעותו נאטמו בקבוקי היין, זאת למרות היותה חומר גלם יקר שקשה לייצרו. רק בשלהי המאה ה-17 החלו פקקי השעם להשתלט על תעשיית היין. היה זה תוצר של תהליך שלקח כמאה שנה והתרחש במקביל לכניסתו של העיצוב האחיד של בקבוקי היין. כניסת השעם בישרה את כניסתה של תעשיית היין העולמית אל העידן המודרני שלה, שכן מאותה נקודה ניתן היה ליישן יינות ולהבטיח את המשך התפתחותם בבקבוק באופן הטוב ביותר.
דוגמא לבקבוק יין עם פקק שעם >>
תעשיית ייצור פקקי השעם התפתחה והעמידה סטנדרטים על המבטיחים את האיטום והאיחסון הטובים ביותר של היין. כך למשל, כמו חביות עץ האלון המשמשות ליישון יין, גם השעם חייב להיות מיוצר מעץ שגילו המינימלי עשרים וחמש שנה. ההבנה שפקקי השעם מסייעים לאיטום המושלם של הבקבוק ולהתפתחות של היין ומונעים התחמצנות של המשקה הובילה לביקוש גדול לשעם ולהתפשטות מהירה מאוד של טכניקת האיטום באמצעותו.
על ייצור שעם
פקקי שעם מיוצרים באיכויות משתנות. הפקקים הטובים ביותר מאפשרים רק למיליגרם של חמצן לחדור לבקבוק, מדי שנה. זוהי כמות אוויר המבטיחה את הסרת הסולפיטים שנוספו ליין במהלך תהליך הביקבוק, במטרה לשמור על טריותו וכדי למנוע את ההשפעות המזיקות של החמצן. כמות אוויר קטנה זו מסייעת ליינות בעלי פוטנציאל יישון לפתח מורכבות, בזמן שהטאנינים עסוקים בריכוך. כן, כן, הכל בזכות השעם! 70% מהשעם עבור פקקי היין מגיע מיערות בפורטוגל והיתר מיערות בספרד. פקקי השעם מיוצרים מחלק ספוגי המצוי בגזעים של עצי אלון שגובהם עד 60 מטר והיקפם המרבי 12 מטר. בכוחו של החלק הספוגי הזה לגדול מחדש לאחר שהוא מגולף, תהליך שלוקח כתשע שנים. ולכן, עצי האלון המשמשים לתעשיית השעם, מסומנים בקפדנות רבה המבטיחה איכות ושמירה מקסימלית על טיב היין. לאחר גילוף הספוג השעם שהתקבל צריך להתייבש, הוא מונח על משטחים נקיים למשך תקופה שבין חודש לשישה חודשים, תלוי בלחות ובצפיפות של החומר. לאחר מכן עובר השעם מספר תהליכים, בין השאר חימום במיכלים גדולים כדי לנקות ולעקר אותו וכן תהליך ריכוך כדי להפוך אותו גמיש דיה. מהחלק הפנימי של גזע העץ בדרך כלל יתקבלו פקקי השעם האיכותיים ביותר, לעומת זאת, מהקליפה הפקקים הפחות איכותיים.
אלטרנטיבות לשעם החלו להיכנס לשוק החל משנות השבעים של המאה הקודמת. הראשונות היו תעשיות היין של אוסטרליה וניו זילנד שאימצו פקקי הברגה, בעיקר עבור יינות שיוצרו לשתייה מוקדמת ושאין להם פוטנציאל יישון ארוך. עד מהרה התנסו בפקקי ההברגה גם יצרנים מקליפורניה ומעמק הרון הצרפתי. מנגד, באזורי יין מסורתיים רבים נשמעה התנגדות גדולה לשימוש בפקקים אלו. בבורדו למשל, רק בשנת 2002 ניסו אותם לראשונה היצרנים המפורסמים. היה זה שאטו מרגו שניסה להשתמש בפקקי הברגה לבקבוק היין השני שלו - פאביון רוז׳ 2002. כמו בפקקי השעם גם פקקי ההברגה מיוצרים באיכויות שונות. ידוע כי בגרסאות האיכותיות ביותר שלהם ישנה מעין בטנה הממוקמת בחלק הפנימי של הפקק ומונעת מאוויר להיכנס לבקבוק. כיום ניתן למצוא גם פקקי הברגה המאפשרים התפתחות והתיישנות של היין.
דוגמא לבקבוק יין עם פקק הברגה בעל פוטנציאל יישון >>
נוסף על כך, בשנים האחרונות נכנסו לשימוש גם פקקים המיוצרים מחומרים סינטטיים כמו פלסטיק, סיליקון וגומי. ידוע כי רבים מהם מעבירים ליין ריח של גומי ועלולים לפגוע בטעמו. בארנס והיצ'קוק, יצרן קברנה סוביניון מהנאפה שבקליפורניה, היה אחד התומכים המוקדמים של פקקי פלסטיק. אולם, מרבית היינות שבוקבקו באמצעות אותם פקקים סינטטיים לא התפתחו היטב. עם זאת, כיום ניתן למצוא גרסאות משופרות של פקק זה. מכיוון שפקקי הפלסטיק מאפשרים התחמצנות בקצב מהיר יותר מאשר פקקים רגילים, כמה ייננים מנצלים זאת, למעשה, זה הוא כלי עבורם לייצר מעבר מהיר יותר או פחות של אוויר ליין, בהתבסס על רמת האיטום. כך הם מאפשרים התפתחות מהירה של היין בבקבוק.
נוסף על הפלסטיק בעשורים האחרונים גם פקק הזכוכית חזר להופיע בתעשיית היין. יצרנים רבים, בעיקר באירופה, אימצו סגירת זכוכית מבית Vino Seal. פקק זכוכית באיכות גבוהה מאוד המאפשר מלבד איטום גם התפתחות של היין.
דוגמא לבקבוק יין עם פקק מזכוכית >>
אז אחרי שרוממנו ושבחנו את פקקי השעם ברור לכם שיש להם גם חסרונות. הבעיה העיקרית היא זיהום ב- TCA, הגורם למה שמכונה בפי אספני יין ואחרים בתחום היין בשם קורקי (בעברית: שיעום). בקבוקי יין שסובלים מפגם זה הם אחת הבעיות העיקריות בתעשיית היין. למעשה בין 5% ל -10% מכל היין הפגום סובל מבעיה זו. אולי כבר השכלנו להבין שפקקי השעם הם הבחירה הבלתי מעורערת לאטום בקבוקי יין מזה מאות שנים. אך כל המתחרים החלופיים פותחו לאחרונה והם מאיימים על שלטונו. לפי נתונים משנת 2016, רק כ-70% מכל בקבוקי היין שיוצרו בעולם נאטמו בפקקי שעם. בכל אופן, הרומנטיקה והמסורת של חליצת פקק השעם, למשמע צליל ההיחלצות המיוחד שלו שמאפשר לנו להתרגש - עוד רגע ונשתה יין. תחושה ששום טכנולוגיה לא תוכל להשיג.
