כחול־לבן בבקבוק: המבשלות והמזקקות שמספרות את הסיפור הישראלי

מבירה מקומית ועד וויסקי עטור פרסים: חמישה סיפורים של יזמות ישראלית, עבודה קשה והרבה אופי.

כשמדברים על תוצרת ישראלית, רובנו חושבים קודם על יין. אבל בשנים האחרונות נבנה כאן עולם מקומי נוסף — בירות קראפט, וויסקי סינגל מאלט, ג׳ין וערק — שמחבר בין מסורות עתיקות ליוזמה, סקרנות ואופי ישראלי מובהק. מאחורי כל תווית עומדים אנשים שהחליטו שהמקום שבו הם חיים יכול להיות גם המקום שבו הם יוצרים משקה מצוין.

במסע הזה נעבור מפתח תקווה לעמק חפר, מירושלים לתל אביב ומרמת הגולן אל העולם. נפגוש מבשלות שהפכו אהבה לבירה למפעל חיים ומזקקות שבחרו לבנות זהות מקומית בתחום שבו אירלנד, סקוטלנד ומדינות אירופה שלטו במשך דורות. זו הזדמנות להכיר את הסיפורים — לא רק את הבקבוקים.

ג׳מס: החלום שהגיע מהבית הלבן לפתח תקווה

הסיפור של Jem’s מתחיל בהחלטה לא שגרתית של ג׳רמי וולפלד: לעזוב מסלול מקצועי מבטיח בארצות הברית, שם עבד גם בבית הלבן, ולעלות לישראל כדי להגשים אהבה ישנה לבירה. במקום להסתפק בעוד מותג על המדף, הוא בנה מבשלה שמבקשת להגיש בירה טרייה ולחבר אנשים סביב אוכל, מוזיקה ומפגש. כך נולדה בפתח תקווה אחת מחלוצות סצנת בירת הקראפט המקומית.

הגישה של ג׳מס נשענת על בירה לא מפוסטרת ולא מסוננת, על חומרי גלם מוקפדים ועל מגוון סגנונות. ה־Pils מביא רעננות בסגנון לאגר צ׳כי, ה־Amber Ale מציע מרקם ענברי ונגיעות פירותיות, ה־IPA מעניק מקום משמעותי לכשות, וה־Stout פונה למי שאוהב טעמים קלויים של קפה ושוקולד. הסיפור הישראלי כאן איננו רק מקום הייצור: הוא הניסיון לבנות תרבות בירה שלמה, עם קהילה מסביב למבשלה.

למציאת בירות ג׳מס בדרך היין

אלכסנדר: עמק חפר, דיוק מקצועי ובירה טרייה

ב־20 באוגוסט 2008 נוסדה מבשלת אלכסנדר בעמק חפר, ליד נחל אלכסנדר. מאחורי היוזמה עומד אורי שגיא, איש חיל האוויר לשעבר וחובב בירה שביקש להביא לישראל איכות שזיהה במבשלות הבוטיק באירופה ובארצות הברית. כבר מההתחלה הגדירה המבשלה את החזון בפשטות: להכין בירה ישראלית מעולה, טרייה, לא מסוננת ולא מפוסטרת, בלי לוותר על דיוק ועל חומרי גלם איכותיים.

הייחוד של אלכסנדר טמון גם ברוח הניסוי. לצד סגנונות מוכרים כמו בלונד, חיטה ולאגרים, המבשלה פיתחה מהדורות מיוחדות ושיתופי פעולה קולינריים. בירת ה־Barley Wine שלה, למשל, התיישנה בחביות ששימשו לוויסקי ממקורות שונים, ובהן חביות של מילק אנד האני הישראלית. כך נוצר חיבור מסקרן בין שתי תעשיות מקומיות, שבכל אחת מהן היוצרים לא מסתפקים בלעשות ״כמו בחו״ל״ — אלא מחפשים את הפרשנות שלהם.

למציאת בירות אלכסנדר בדרך היין

שפירא: מירושלים, דרך המרתף הביתי, אל מדף הבירה

ההתחלה של שפירא כמעט קולנועית: שני אחים ירושלמים, דליים, צינורות מאולתרים והרבה סקרנות. בתחילה הם בישלו בירה במרתף, יצאו לרחובות ירושלים עם צידנית ומזגו טעימות לאנשים בשוק, במסעדות ובברים. התגובות עודדו אותם להתקדם ממיזם ביתי למבשלה של ממש, ולהפוך את העיר שבה גדלו לחלק בלתי נפרד מזהותה.

היום שפירא מציעה מנעד סגנונות שמדגים עד כמה בירה ישראלית יכולה להיות מגוונת. ה־Pale Ale מאזן בין לתת מתקתק לכשות מרירה וארומות הדריות; ה־IPA מעניק ביטוי נועז יותר לכשות; ה־Wheat פונה לכיוון פרחוני ומתובל; וה־Oatmeal Stout מציג מרקם עשיר וטעמים קלויים. לצד אלה, המותג מתנסה במהדורות עונתיות עם חומרי גלם מקומיים, לרבות בירות שהשתמשו באגסים שגדלו בארץ. זו אינה רק בירה שיוצרה בישראל — זו יצירה שמרשה לעצמה לדבר בעברית, גם כששמות הסגנונות מגיעים מאירופה.

למציאת בירות שפירא בדרך היין

מילק אנד האני: מתל אביב אל פסגת עולם הוויסקי

כשהוקמה בשנת 2013 מזקקת M&H (Milk & Honey) בתל אביב, הרעיון לייצר בישראל וויסקי סינגל מאלט ברמה בינלאומית נשמע שאפתני. אנשי המזקקה הביאו דודי זיקוק מסורתיים, פיתחו מתכונים ובחרו חביות תוך תשומת לב לאקלים המקומי, שבו תהליך ההתיישנות מתנהל בתנאים שונים מאלה של סקוטלנד. מבחינתם, ישראל לא הייתה מגבלה שצריך להתגבר עליה, אלא חלק מהזהות של התזקיק.

הרגע שסימן את פריצת הדרך הגיע ב־2023, כאשר M&H Elements Sherry Cask זכה בתואר World’s Best Single Malt בתחרות World Whiskies Awards. זו זכייה של מהדורה מסוימת, לא קביעה שכל וויסקי ישראלי טוב מכל וויסקי אחר; ובכל זאת, היא הוכיחה שמזקקה צעירה מתל אביב יכולה לזכות בהכרה הגבוהה ביותר בזירה העולמית. לצד הוויסקי מייצרת המזקקה גם ג׳ין, והעיסוק שלה בחביות יין ובאזורי יישון שונים מציג את הצד הניסיוני של תעשיית התזקיקים הישראלית.

למציאת וויסקי ותזקיקי M&H בדרך היין

מזקקת פלטר: כשייננות מהגולן פוגשת את עולם הזיקוק

בקיבוץ עין זיוון שברמת הגולן התפתח סביב יקב פלטר עולם יצירתי שלא נעצר ביין. לצד עשיית היינות, פנו טל וניר פלטר לתחום הזיקוק, מתוך רצון לחקור את מה שאפשר להפיק מענבים ומחומרי גלם נוספים. המזקקה התפתחה סביב דוד זיקוק מסורתי שהגיע מצרפת, ונוצר בה מבחר הכולל ג׳ין, ברנדי, וויסקי וגם ערק — אחד התזקיקים המזוהים ביותר עם תרבות האירוח של המזרח התיכון.

ערק פלטר מביא לסיפור הזה את נקודת המפגש שבין כרם למזקקה. במקום לחשוב על ערק רק כמשקה של אניס, אפשר לראות בו גם ביטוי לבחירת חומרי הגלם, לאופי התזקיק ולידו של המזקק. לצד הערק, סדרת התזקיקים של פלטר מראה כיצד בית יין ישראלי יכול להרחיב את השפה שלו מבלי לוותר על הקשר לאדמה ולמקום. זהו ביטוי נוסף ליצירה המקומית: לא רק להעתיק סגנון קיים, אלא להעניק לו פרשנות משלה.

למציאת ערק פלטר בדרך היין

מה מחבר בין חמשת הסיפורים?

ג׳מס חיפשה ליצור תרבות בירה סביב אנשים. אלכסנדר התמקדה בבישול מדויק ובטריות. שפירא הביאה את הסקרנות והאופי הירושלמי. M&H החליטה להתמודד עם עולם הוויסקי בליגה הבינלאומית. פלטר חיברה בין ידע ביין לידע בזיקוק. לכל אחת מהן דרך שונה, אבל כולן מציגות את אותו רעיון: תוצרת ישראלית אינה רק עניין של דגל על התווית — היא עבודת יד, התנסות, השקעה וקבלת החלטות מקומיות.

למי שרוצה לגלות את הסגנון שמתאים לו, אפשר להתחיל בבירה קלילה ורעננה, לעבור ל־IPA ארומטי או לסטאוט עשיר, ואז להתקדם אל טעימה מדודה של וויסקי ישראלי או ערק מקומי. במקום לשאול מה ״הכי ישראלי״, אולי עדיף לשאול איזה סיפור תרצו להכיר קודם.

ממשיכים לגלות תוצרת ישראלית בדרך היין

Shopping IL 2026 מעניק הזדמנות מצוינת להפנות את הזרקור ליצרנים המקומיים. אנו מזמינים אתכם לגלות את הבירות והתזקיקים הישראליים המוצעים בדרך היין, להכיר מותגים חדשים ולבחור מוצרים שמאחוריהם נמצאים אנשים, רעיונות וסיפורים כחול־לבן.
לרכישת מוצרים משופינג IL