רום סנט ג'מס כהה

בשנת 1765, הכומר אדמונד לפבר מהאי מרטיניק היה זקוק לכסף עבור בית החולים בעיירה סיינט פייר אשר באי. האב אדמונד היה אלכימאי, והוא החליט להקים מזקקת רום באי אשר רווחיה יסייעו לו. מרטיניק באותו זמן היה גדוש במטעי קנה סוכר, והפוטנציאל בעיבוד הסוכר למשקה אלכוהולי פופולרי לא חמק מעיני הכומר. קצת יותר ממאה שנים לאחר מכן, סיינט ג'יימס היה כבר רום מוכר וידוע בנמלים רבים בעולם, ממרסיי ועד ערי החוף בארצות הברית. ב-1885 כבר נמכר בבקבוק הזכוכית המרובע והאייקוני, אך לא מסיבות עיצוביות – זה היה פשוט ניצול נוח ונכון יותר של השטח על האוניות אשר השיטו את מטעני הרום.
ב-1902 התפרץ הר הגעש פלה באי מרטיניק. ההתפרצות הייתה אסון גדול אשר גבה עשרות אלפי קורבנות. באופן פלאי המזקקה ניזוקה חלקית בלבד ושבה לעבוד מהר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה יצור אלכוהול בצרפת כמעט נפסק, והרום מהמושבות הצרפתיות זכה לשוק צמא. גם בתקופת היובש סיינט ג'יימס לא שקטה על השמרים והרחיבה את פעילותה באירופה ובקולוניות השונות של מדינות אירופה בעולם, ובמלחמת העולם השנייה שוב זכתה לשוק צרפתי עם מעט תחרות מקומית. ב-1996 מרטיניק מקבלת מעמד רשמי של AOC, כלומר הכרה בייחוד התוצרת של האי והגנה עליו. ב-2010 נפתח מוזיאון המזקקה אשר בו תיעוד של עבודתה מאז תחילתה ובו בקבוקי רום סיינט ג'יימס מרובעים משנת 1885 ועד היום. המזקקה נמצאת כיום בעיירה סיינט מארי.
סיינט ג'יימס הוא רום אגריקול בהגדרתו. משמעות הדבר היא שחומר הגלם של הרום אינו דבשה (מולאסה) כמו ברוב מזקקות הרום בעולם, אלא מיץ קנה סוכר טרי, ושהוא נסחט במקום מקנה סוכר שגדל על האי בלבד. ישנן הגבלות רבות על היצרנים – ואנחנו הצרכנים פשוט מרוויחים מוצר מעולה.