אם כתוב לדאיג על הבקבוק, המשמעות היא סינגל מאלט מעושן מהמזקקה טוברמורי. מהדורת ה-10 שנים הושקה ב-2007, וכמו כל מוצרי דיסטל עברה ב-2010 שדרוג באחוז האלכוהול וביקבוק ללא פילטור וצביעה. כמה מעושן הסינגל מאלט הזה, שמתיישן בחביות אקס-בורבון? ובכן... היינו אומרים שהוא מעושן בינוני אבל עם נוכחות רבה.
השעורה בה משתמשים עבור הלדאיג 10 מעושנת בערך כמו השעורה בכמה מזקקות באיילה – למשל קאול אילה או לגבולין. מכיוון שהתהליכים שמביאים את העשן הזה לפה שלנו, כמו המים בהם משתמשת המזקקה, צורת הדודים וגודלם וכן הלאה שונים ממזקקה למזקקה, לעשן של לדאיג יש אופי מיוחד, שונה מאשר העשן של מזקקות מהאיים האחרים, והוא ללא ספק הוויסקי המעושן הכי טוב שאתם לא מכירים. ממש כמו הוויסקי הלא מעושן מהמזקקה האחות, הבונאהאבן 12 שנה, התמורה למחיר פה היא פשוט ללא תחרות.
באף, הלדאיג 10 מרגיש מעושן קל ובעיקר מלוכלך. יש כאן שילוב של כבול, עשן של גומי שרוף, יוד, זפת ומשהו שמזכיר חומר ניקוי... פוליש לרהיטים או משהו דומה. אנחנו אומרים את זה באהבה גדולה. כל מי שאוהב ריח של לכה, החבר'ה שנהנים מריח של צבע טרי או של ספריי צבע בתרסיס – הוויסקי הזה יטריף אתכם לחלוטין. הפה מפתיע בכמה שהוא נקי. יש כאן וניל, מתיקות של פירות, עשן רך ומעט תרופתי. מלא והרמוני. הסיומת פלפלית עם ליקריץ וציפורן. זה וויסקי מושלם לחובבי עשן, והם יודו לכם לנצח על שהכרתם להם אותו.
האי מאל נמצא במערב סקוטלנד. מצפון לו סקאיי, מדרום לו איילה וג'ורה. למרות שהוא אחד האיים הגדולים בסקוטלנד, הוא מיושב על ידי כמה אלפי אנשים בלבד, רובם בעיירה היפה והצבעונית טוברמורי. ב-1798 ג'ון סינקלייר הקים מזקקה בעיירה וקרא לה לצ'אייג. מכיוון שהשם הוא בגאלית (משמעותו מקום מבטחים), הוא נכתב Ledaig ורבים מבטאים את שם המזקקה לדאיג.
דברי ימיה של טוברמורי מאז שנפתחה ועד 1993 די עצובים, ואנחנו לא באנו לבאס. נספר לכם שבמהלך המאה ה-19 המזקקה עמדה שוממה ולא עבדה במשך 40 שנה (מ-1837), וכך גם במהלך המאה ה-20 (מ-1930 ועד 1972). היא נסגרה ונפתחה, עברה ידיים, רק בשנת 1979 שינתה את שמה מלדאיג לטוברמורי וחיכתה למי שיושיע אותה ויבין את הפוטנציאל האדיר שלה. זה קרה ב-1993, אז נרכשה על ידי חברת ברן סטיוארט (כיום תחת דיסטל, גם הבעלים של דינסטון ובונאהאבן) - ומאז טוברמורי היא סיפור הצלחה אדיר!
המזקקה המיוחדת הזו מייצרת שני סגנונות של סינגל מאלט, זה הקרוי טוברמורי ואינו מעושן, וזה הקרוי לדאיג והוא מעושן. תסיסה ארוכה, הדודים הגדולים (ארבעה סה"כ) בעלי הצוואר רב הזוויות והמים המיוחדים מהמעיין אשר נמצא בסמוך למזקקה יוצרים וויסקי עם אופי שפשוט אין דומה לו.