Analytics
דילוג לתוכן דילוג לתפריט דילוג לחיפוש תפריט נגישות

  משלוחים חינם ברכישה מעל 300 ₪ לרוכשים באתר

ריוחה ספרד

דרך היין 01/01/17 00:00
ריוחה ספרד

אזור ריוחה הינו הידוע בספרד. יינותיו הם אשר פילסו ליינות ספרד דרך אל ליבותיהם של אוהבי היין ברחבי העולם.

האזור ממוקם בצפון המדינה, וממנו מגיעים חלק גדול מיינות האיכות הספרדים. האזור מחולק לשלושה תת-אזורים:   Rioja Alta, Rioja Alavesa, Rioja Baja . אזור ריוחה הוא אזור היין הספרדי המוכר ביותר וגם זה אשר הוביל את התפתחות תעשיית היין הספרדית מראשיתה המודרנית. כיום ישנם בריוחה מעל 900 יקבים ושטח הכרמים עומד על 632,980 דונם. כיום ישנם רוחות של שינוי בריוחה וייננים רבים מדגישים את הטרואר בריוחה ולא את הזנים ושיטות היישון. ניתן לומר כי ריוחה כיום עוברת מהפכה שקטה ומיוחדת אשר תביא בסופו של דבר ליצירת יינות ברמה הגבוהה ביותר ומעבר לכך להבנה אמיתית של הטרואר, הזנים העתיקים ומקומם ושיטות הייצור המתאימות. 

ההיסטוריה של ייצור היין בריוחה הינה ארוכה. ישנן עדויות לגידול גפנים וייצור יין בתקופה הרומית. תחת השלטון המוסלמי, ייצור יין לא הופסק אך השלטונות גם לא עודדו אותו.   לאחר הרקונקיסטה במאה ה-15 (הכיבוש הנוצרי של ספרד מידי המוסלמים),  פרח איזור ריוחה וייצור היין התפתח רבות.  הריחוק של ריוחה ממרכזי אוכלוסיה מנע את הפצת היינות לאזורים רחוקים  ורק במאה ה-17 החל מסחר אמיתי ביינות לאחר שהעיר בילבאו הפכה למרכז מסחרי. לאחר מגיפת הפילוקסרה שפגעה אנושות בכרמי צרפת החלה התעניינות אמיתית ביינות האזור.

בשנת 1858 הזמינה המועצה הכלכלית של אזור יועץ צרפתי מבורדו לסייע בפיתוח ענף היין. מרקס דה ריסקל שכר את שירותיו והוא סייע להקים את היקב באלסייגו בריוחה אלווסה.  היינן, אשר הגיע משאטו דל לאנסן בבורדו הביא עמו את בשורת היישון בחביות עץ אלון, זנים בינלאומיים (עד היום בכרמי מרקס דה ריסקל ניתן למצוא קברנה סוביניון). שיטות ייצור אלו היו יקרות לרוב היצרנים אך המרקס דה ריסקל התעקש ובנה יקב ליישם בו את השיטות הללו. עד מהרה החלו היינות לזכות בתשומת לב בינלאומית ומפרסים בתחרויות חשובות. דבר זה הביא לאזור נגוסיאנטים מבורדו אשר חפשו יינות למכור מאחר ובורדו קרסה הודות לפילוקסרה. העובדה כי העיירה Haro היתה מחוברת בקו רכבת לחוף האטלנטי אפשרה הובלה של יינות מריוחה וייצור בלנדים על בסיסם.

באזור התבססה שיטת ייצור אשר שילבה תסיסות קצרות יחסית ויישון ארוך טווח בחביות עץ אלון אמריקאי גדולות לרוב. יינות ריוחה הקלאסיים, אשר יוצרו בשיטות אלו הביאו ניחוחות אדמתיים וניואנסים של וניל הודות ליישון הארוך. בשנות השבעים של המאה העשרים החלו גם להשתמש בחביות עץ אלון צרפתי ומעבר לכך בשנות השמונים והתשעים לעשות פעולות למיצוי הפרי ולייצר יינות עשירים ומרוכזים יותר, יינות עם פרי נקי יותר. יינות אלו סמנו כיוון חדש בריוחה ועד מהרה החלו גם לזכות בתשומת לב בינלאומית ובציונים מרהיבים ממבקרי היינות. יקבים כמו ארטדי וטלמו רודריגז בין היתר, אשר בניגוד לרוב היצרנים מגדלים את הכרמים בעצמם החלו לפרוח. היקבים המסורתיים נאלצו לשנות את הגישה לעתים קרובות או לחילופין לייצר לצד יינות מסורתיים גם יינות מודרנים יחסית. כיום ניתן למצוא בריוחה עדיין יקבים מסורתיים אשר מיישנים את היינות שנים ארוכות ולצדם יקבים מודרנים.

דומה כי שטח הכרמים הנרחב של ריוחה נטוע רובו ככולו טמפרניו. זן הטמפרניו, אשר לו  קליפה דקה יחסית הוא הזן החשוב בריוחה והשני הנטוע בספרד לאחר איירן הלבן. בפועל ישנם בריוחה כשבעים זנים שונים כולל טמפרניו לבן ועוד רבים אחרים ושטח הטמפרניו עומד על כ-65% משטח הכרמים הכללי בריוחה. ניתן למצוא בריוחה מספר לא מבוטל אל יקבים הבוחנים את השימוש גם בזנים המיוחדים של האזור כולל כגון מטורנה אדום ולבן וגרסיאנו וכן כאלו אשר כבר משלבים אותם ביינות כבר.

מבחינת זנים אדומים החשובים הם טמפרניו כמובן לצד גרסיאנו ומזואלו (קריניאן) אשר משמשים לבלנד הקלאסי בריוחה. בעבר ועד להגעת הפילוקסרה לאזור היה המלווזיה הזן הלבן העיקרי. הוא התאים בעושר שלו גם ליישון בחביות. כיום רוב הכרמים נטועים בויורה (מקבאו בשמו בשאר ספרד). כיום ייצור היין האדום עומד על 90% מכלל הייצור בריוחה.

ריוחה הנו האזור הראשון אשר הוגדר כ DO כבר בשנת 1925 ואף הראשון אשר הוגדר כ DOCa בשנת 1991. יינות ריוחה הם אלו אשר הובילו את ייצוא היינות הספרדים והפכו את ספרד לאחת ההצלחות הגדולות של המאה העשרים. מעבר לאיכות היינות ועקביות, אחד הפרמטרים החשובים בקביעת האזור כ DOCa היה כי מחיר הענבים גבוה בכ 200% משאר ספרד.

בריוחה מעל 20,000 כורמים אשר לא מייצרים בעצמם יין. הם מוכרים את הענבים לאחד מבערך תשע מאות יקבים  או 30 קואופרטיבים ברחבי ריוחה. יש לציין כי רוב הקואופרטיבים מוכרים את היינות ליקבים אשר מוכרם אותם תחת שמם. החל משנות השמונים החלו היקבים עצמם כמו פאוסטינו לדוגמא לרכוש אדמות ולטעת כרמים אולם זה עדיין המיעוט. כיום ישנם לא מעט יקבים המגדלים את הענבים בכרמיהם (ארטדי  וטלמו רודריגז מהדוגמאות הבולטות) ובוחנים שיטות שונות על מנת לקדם את איכות היינות.

ריוחה מחולקת לשלושה תת אזורים:

Rioja Baja – האזור הגדול ביותר בריוחה בצד המזרחי. הכרמים באזור זה נטועים בגובה נמוך יותר והטפרטורות גבוהות יחסית. בשנים האחרונות ישנה מגמה של בחינה מחודשת של הגרנאש כיין זני באזור לצד מגוון זנים נוספים, לא כולם מותרים לשימוש על פי חוקי ה DOCa האזוריים.

Rioja Alta – האזור המערבי ואף הצפוני לנהר שאינו בסקי. אזור האלטה גבוה יותר והטמפרטורות המאט קרירות מתאימות מאוד לגידול טמפרניו אך פחות לגידול הגרנאש אשר בעבר היה נטוע בצורה נרחבת בהרבה בריוחה.

Rioja Alavesa – בפועל כיום מדובר באזור השייך לחבל הבסקי ונהנה מאוטונומיה כמעט מלאה. הרשויות בחבל עודדו את הכורמים לייצר יין בעצמם ולבנות יקבים. המשבר הכלכלי בשנים האחרונות היקשה על רבים מהיקבים הללו להתקיים. כרמי אלווסה נטועים צפונית לנהר בגבהים המגיעים עד 700 מטר. 

למגוון יינות מריוחה >>

הצטרף למועדון החברים שלנו

וקבל הטבות ומתנות

להצטרפות  >

אנחנו רואים תמיד את חצי הכוס המלאה.

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו ותקבלו מידע על אירועים, סדנאות ומוצרים חדשים באתר ובסניפים

משלוח חינם מעל 300 ₪
איסוף חינם מהסניפים