יינות גראב, פסאק לאונין וכן סאוטרן הינם מהחשובים בעולם.

Graves & Pessac Leognan

אזור פסאק לאוניין הינו האזור בו החלה השאיפה לייצר יינות אדומים איכותיים בבורדו. כבר במהלך המאה ה-13 ידוע כי הנזירים ייצרו יינות איכותיים בשאטו פאפ קלמנט וגם בשאטו קרבונייה אך עם הקמתם של שאטו הו בריון וכן שאטו להה מיסיון הו בריון במהלך המאה ה-16 וה-17 התקבע מעמדו של האזור באזור מייצרים כיום הן יינות אדומים וכן יינות לבנים יבשים. לאורך הדורות ואף כיום, הכרמים נטועים בינות ליערות, בינות לגידולים נוספים ובשנים האחרונות בינות לשכונות המתפתחות של העיר בורדו.

הזנים האדומים העיקריים הינם קברנה סובניון, מרלו, וקברנה פראנק. הזנים הלבנים עיקריים הינם סמיון, סוביניון בלאן ומוסקדל. שמו של האזור נובע מסוג הקרקע העיקרית במקום: חלוקים, אבנים, אדמה אשר מאפשרת ניקוז מצוין. השאטואים השונים מייצרים הן יינות אדומים והן יינות לבנים מהשורה הראשונה כאשר לעתים היינות הלבנים המיוצרים בכמויות יחסית קטנות הינם היקרים יותר. היינות הלבנים מיוצרים מסוביניון בלאן בשילוב עם סמיון לרוב ועוברים תסיסות ומתיישנים בחביות עץ אלון.

האזור דורג לראשונה (למעט הו-בריון אשר נכלל כבר כפרמייר גראנד קרו קלאסה כבר בדירוג הרשמי של המדוק בשנת 1855), ב- 1953 ולאחר מכן ב- 1959, כאשר בדירוג זה דורגו רק כ- 13 יינות אדומים ו 9 לבנים. בשנת 1987 בוצעה חלוקה בין אזור Graves לאזור Pessac Léognan (הצפוני יותר), כאשר באזור החדש מרוכזים היינות הטובים של האזור. בהשוואה ליינות המדוק יינות הגראב עדינים יותר, אדמתיים ומורכבים.

Sauternes & Barsac

אזור סאוטרן וברסק נמצא בחלק הדרומי של הגדה השמאלית בבורדו. היינות המיוצרים בשני אזורים אלו הינם יינות קינוח ברובם המכריע. מעבר לכך, חלק מהשאטואים מייצרים בבצירים שונים גם יינות יבשים. הזנים הנטועים בכרמים הינם סוביניון בלאן, סמיון וכן מוסקדל. חוקי האזור הינם ברורים מאוד לגבי אחוז האלכוהול המותר ביין, ומתקיימת טעימה המוודאת את המתיקות ביינות לפני יציאתם אל השוק.

מיקומו של כל שאטו בטרואר הנהדר של סאוטרן או ברסק חשוב במיוחד. אחד המאפיינים הבולטים הינו הערפל המתגבש בשעות הערב ועד לשעות הבוקר המוקדמות ותורם ליצירת התנאים לבוטריטיס. זאת לצד הטמפרטורות והלחות המתאימים בהבשלה. אחת הבעיות הגדולות הינה בסיכון למזג אוויר עם אחוזי לחות גבוהים במיוחד באוקטובר, אשר יכולים למנוע יצירת בוטריטיס ובמקום ליצור מה שנקרא Grey Rot ולמחוק כל סיכוי ליצירת יין קינוח איכותי.

יש לציין כי חלק מהשאטואים, אשר יכולים להרשות לעצמם, מבצעים בציר מתגלגל – כלומר מעבר בכרמים קרוב לעשר פעמים בין החודשים ספטמבר לנובמבר על מנת לבצור כל אשכול בעת המושלמת. הסיכונים והעלויות הגבוהות של הייצור הופכות את יינות סוטרן וברסק ליקרים מאוד לייצור.

הזן העיקרי ביינות האור הינו הסמיון מאחר והוא רגיש במיוחד לבוטריטיס, אשר מאפשר את יצירת יינות האזור. הסוביניון בלאן לעתים מקבל את הבוטריטיס קודם והחומציות הגבוהה ביין מאזנת את המתיקות המרוכזת מהסמיון.

לא ברור מה מקורות ייצור היינות המתוקים באזור אך כן ברור כי כבר במהלך המאה ה-18 היה זה מרכז לייצור יינות קינוח. ניתן לייצר יינות קינוח באזור ללא הבוטריטיס אך הוא מוסיף מורכבות, משפיע על החומצה הטרטארית, על הסוכרים בענבים ומשפיע על הטעמים והניחוחות ביין.