לנגדוק רוסיון ופרובאנס

אזור הלנגדוק בדרום צרפת הינו אזור ייצור היין הגדול במדינה עם הסטוריה עשירה וענפה. שטח הכרמים בלנגדוק רוסיון עומד כיום על כ-2 מליון דונם, כמעט רבע משטח הכרמים הכללי בצרפת

אזור הלנגדוק בדרום צרפת הינו אזור ייצור היין הגדול במדינה עם הסטוריה עשירה וענפה. שטח הכרמים בלנגדוק רוסיון עומד כיום על כ-2 מליון דונם, כמעט רבע משטח הכרמים הכללי בצרפת. ישנם כ-32,000 יצרנים היוצרים יינות במגוון אפלסיונים מקומיים בתוך לנגדוק ורוסיון. החל משנת 1988 ועד לשנת 1998 עומדו שני אזורים אלו תחת תכנית אשר תכליתה להקטין את שטח הכרמים באזורים אשר ייצרו יותר מדי יין. משנת 1999 החלו להתאים את הכרמים עם זנים איכותיים יותר ומשמעות הדבר הינה עקירה של שטחים נרחבים בכל האזורים, בעיקר של זנים כגון אליקנט בושט וכן קריניאן לעתים ונטיעה של זנים נוספים כגון מורבדרה בין היתר בצורה נרחבת למדי ויצירה של אפלסיונים בתוך לנגדוק ורוסיון אשר להם מאפיינים איזוריים ייחודיים.

למרות שטח הכרמים הנרחב, בלנגדוק רוסיון מיוצרים רק 10% מכלל יינות ה AOC בצרפת. בשנת 1985 הוגדרו האפלסיונים החשובים של Corbiers, Minnervois וכן האפלסיון הנרחב Coteaux du Languedoc. אולם, למרות ששטחי אפלסיונים אלו נרחבים מאוד, רק חלק קטן מהיינות המיוצרים בהם מוגדרים כיינות AOC. הסיבה לכך נעוצה ברצון של יצרנים מסוימים ליצור כמויות גדולות עם פחות דגש על איכות, כרמים לא מתאימים ועוד. יצרנים רבים מייצרים יינות איכותיים במיוחד תחת ההגדרה Vin de Pays d'Oc ולא תחת הגדרות האפלסיונים הספציפיים. ואזור הלנגדוק אחראי ליותר מ-60% מכלל יינות ה Vin de Pays הצרפתיים.

ידוע כי באזור מייצרים יין כבר משנת 125 לפני הספירה ויתכן גם כי מוקדם יותר. בשלב מסוים ייצאו יין לרומא ולרחבי האימפריה. בימי הביניים הכנסייה והנזירים הם שקידמו ייצור יינות איכותיים כבאזורים אחרים בצרפת. במהלך המאה ה-17 התפתח שוק ליינות בצפון אירופה הודות לפעילות ההולנדית. היצוא לאנגליה היה פחות מוצלח הודות לפעילותם של יינני בורדו אשר שימרו את מעמדם בשוק זה בקנאות. בשנת 1855 נפתחו קווי הרכבת אשר קישרו את האזור לשאר צרפת ואירופה וייצור היין התפתח משמעותית.

הלנגדוק היה האזור הראשון להתאושש בצורה רצינית מהפילוקסרה וכתוצאה מכך בסוף המאה ה-19 היה האזור אחראי לייצור מעל 40% מכלל היין בצרפת.  הלנגדוק איבד חלק גדול מהשוק הודות להתמקדות ביינות שולחניים זולים במיוחד ודגש על כמות במקום איכות. בעשורים האחרונים ישנו ניסיון משמעותי לקדם את איכות הכרמים והיינות באזור.

ברוב הלנגדוק האקלים הינו ים תיכוני עם טמפרטורות גבוהות יחסית בקיץ וגשמים מעטים. הסכנות העיקריות הינן בצורת כפי שאירעה בין השנים 2003- 2007 בין היתר. כרמי האזור נטועים חלקות חלקות ורוב הכורמים הינם בעלי שטח כרמים קטן יחסית, שילוב של ירושות שונות. לעומת הזנים המסורתיים אשר נטועים בגביע הזנים הבינלאומיים כגון קברנה סוביניון,מרלו ושרדונה נטועים שורות שורות בהדליה לעתים קרובות. ההשקיה מותרת באיזורים ספציפיים במיוחד ותחת הגבלות ברורות. הזן הדומיננטי עדיין הינו קרניאן למרות שחלקו יורד משנה לשנה . גרנאש נטוע בצורה נרחבת ולצידם מגוון זנים מסורתיים ובינלאומיים.

 

Corbiers

קורבייר בדרום צרפת הינו אחד האפלסיונים החשובים המרכיבים את אזור הלנגדוק, והופכים אותו לאחד המעניינים בצרפת. תחת אפלסיון קורבייר מוגדרים מעל 120,000 דונם כרמים הנטועים למרגלות הרי הפירנאים. האזור כה מגוון עד כי בשנות התשעים הוגדרו 11 תת אזורים שונים על מנת להציג את איכויות כל אזור ואזור בצורה הטובה ביותר. החלוקה מבוססת על ההבדלים בין האזורים הקרובים לים התיכון, האזורים הרריים יחסית במרכז ובדרום וכן האזורים המוזפעים מהאוקינוס האטלנטי במערב והחלק הצפוני ביותר. כמובן שחלוקה זו כמו כל החלטה עוררה חילוקי דעות קשים בין היצרנים.

הזנים המותרים לשימוש באזור רבים. החל מקריניאן אשר עדיין מהווה כמחצית משטח הכרמים, גרנאש, סירה, מורבדרה וכן לדונר פלו (קרוב משפחה של הגרנאש).יינות הרוזה מיוצרים בעיקר מסירה וסינסאו. יינות לבנים מיוצרים לרוב מגרנאש לבן, מקבאו (ויורה) ובורבולנק. מעבר לכך מיוצרים לעתים יינות לבנים נפלאים ממוסקט, פיקפול, מרסאן, רוסאן וכן רולה (ורמנטינו). 

 

Cotes du Provence

אזור פרובאנס הינו אחד מאזורי היין המקסימים בצרפת. שטחו עומד על כ-200,000 דונם כרמים. כרמי האזור נטועים על הגבעות סמוך לים ונהנים הן מהקרירות מההרים והן מהרוח הנושבת מכיוון הים התיכון. כשמונים אחוזים מהיינות המיוצרים באזור הינם יינות רוזה בהירים. הבסיס ליינות היננו גרנאש וסינסאו לצידם עשוי לככב גם זן הטיבורן המקומי. על פי חוקי האפלסיון מינימום 20% מהיין צריך להיות בשיטת Saignee.

 

Minervois

באפלסיון מינראבואה הממוקם במערב הלנגדוק, צפונית לאפלסיון קורבייר מייצרים יינות הן אדומים ורוזה והן לבנים אלגנטיים יחסית. שטח הכרמים נטוע כארבעים אלף דונם על מגוון טרוארים. למן הכרזתו כאפלסיון בשנת 1985 ישנם מאמצים משמעותיים לקידום איכות היינות. מורבדרה וסירה מהווים לפחות 20% מהבלנד ולצידם מגוון זנים מקומיים כגון גרנאש, סינסאו, קריניאן וכן לדונר פלו ועוד. הזנים הלבנים המותרים לשימוש מגוונים וכוללים בורבולנק, מקבאו, רוסאן, מרסאן, רולה (ורמנטינו) וגרנאש לבן.  ניתן לחלק את האפלסיון לחמישה אזורי אקלים עיקריים: בצפון מערב נמצא האזור הקריר ביותר למרגלות מונטאן נואר – לה קוט דה נואר, בדרום מערב אזור שטוח יותר – לה קלאמו. באזור המכרזי – לה סנטראל ובצפון מזרח כרמי אזור לה קאוז עם היבולים הנמוכים ביותר. האזור החם ביותר נמצא בחלק הדרומי של האפלסיון  - לה סר.