בקוט דה בון מיוצרים חלק מהיינות הלבנים החשובים ביותר בעולם. בניגוד לכרמי הקוט דה נואי, הקוט דה בון ידוע גם ביינותיו האדומים וגם בלבנים. ניתן להגדיר ארבעה אזורים בקוט דה בון על מנת להבין יותר טוב את הטרואר והיינות.

החלק הצפוני סביב גבעת הקורטון אשר נטוע הן כרמי גראנד קרו לבנים והן אדומים, משם לכרמים סביב העיירה בון עצמה הנטועים בעיקר פינו נואר אך גם מעט שרדונה. דרומית לבון נמצאים כפרי היין האדום של הקוט דה בון, וולניי וופומארד ודרומית להם האזור הרביעי עם שלושת הכפרים החשובים ביותר בעולם ליין לבן, מרסו, פוליני מונראשה ושסאן מונראשה. בעבר היו כרמיהם נטועים בעיקר ליין אדום (למעט מרסו וכרם מונראשה עצמו). הכפרים החשובים באזור הקוט דה בון הינם: Meursault, Chassagne Montrachet, Puligny Montrachet, Pommard, Volnay.

הטרואר של הקוט דה בון מאפשר יצירת יינות עשירים, ארומטיים, מינראליים, יינות מדהימים ברמה הגבוהה ביותר. היינות הלבנים, ברובם מיוצרים משרדונה אך ניתן למצוא גם אליגוטה בכרמים. יינות השרדונה תוססים ומתיישנים בחביות מספר חודשים.

היינות האדומים מציגים לעתים אלגנטיות מרשימה כביינות וולניי או לחילופין, עוצמה ומבנה מרשימים כביינות פומארד. האתגר הוא בשילוב איכויות אלו.

גבעת הקורטון

Corton Charlemagne, Corton

הכרמים באזור היו מתנת הקיסר שרלמאן לקהילה הדתית של Saint Andoche de Saulieu בשנת 775. הכרמים נותרו תחת שליטתם כאלף שנה עד למהפיכה הצרפתית. לאחר המהפיכה הועברו החלקות לרשות יזמים בורגנים אשר השכילו לרכוש ולהרחיב את שליטתם באדמות. האזור מהווה את הקישור בין ה- Cote de Beaune ל- Cote d'Or. הגבעה נטועה בשלושה מפנים, מזרח, דרום ומערב. וכרמיה מחולקים בין שלושה כפרים: Aloxe Corton, Ladoix Serrigny וכן Pernand Vergelesses.

בשטח הכרם בכלל ניתן לנטוע פינו נואר או שרדונה. בדרך כלל הפינו נואר נטוע יותר נמוך על הגבעה של קורטון. שמות היינות מהכרמים בגבעה עשויים לבלבל את רוב הצרכנים. יינות אדומים הנקראים Le Corton Grand Cru מגיעים מחלקה ספציפית בשם Corton בראש הגבעה. לחילופין, ניתן לציין את שם החלקה הספציפית כגון Corton Greve Grand Cru וכן הלאה. לעומת זאת, שילוב של ענבים ממספר חלקות על הגבעה יביא לכתיבת השם Corton Grand Cru בלבד.

יינות לבנים ברמת גראנד קרו מכרמים הנטועים על גבעת הקורטון לרוב ישאו את השם Corton Charlemagne Grand Cru. אולם, במקרים נדירים ניתן למצוא יינות המגיעים מחלקות מחוץ לטווח הגיאוגראפי של Corton Charlemagne ובמקרה כזה שם היין יהיה Grand Cru Corton Blanc. היסטורית היתה גם הבחנה בין כרמי Corton Charlemagne וכרמי Charlemagne הודות למאבק בין שלושת הכפרים בדבר השימוש בשם Corton לכרמיהם. כיום אין כמעט שימוש בכלל ב Charlemagne בלבד.

במשך השנים הורחב האפלסיון קורטון גראנד קרו במספר הזדמנויות ולרוב לחלקות אשר לא הצדיקו את מעמד הגראנד קרו. מסיבה זו בין היתר, יינות הגראנד קרו האדומים מהגבעה נמכרים עד היום במחירים נמוכים יחסית ליינות גראנד קרו מהקוט דה נואי.

Beaune

מקורה של העיירה הינו במאה הראשונה לספירה, כאשר הוקמה על ידי הרומאים בשנת 40. לאורך הדורות, היו כרמים נטועים וישנם תיאורים לכך כבר מהמאה ה-6 לספירה. עד למעבר של הדוכס מבורגון לעיר דיז'ון, היתה בון לבירת החבל. כיום מהווה בון את מכרז הקוט ד'אור ובה יושבים

שטח הכרמים של העיירה הינו השלישי בגודלו באזור לאחר ג'ברי שמברטן ומרסו. רוב הכרמים נטועים פינו נואר, אולם ישנם מספר אזורים בהם הטרואר הולם יינות שרדונה ואכן מספר יקבים מייצרים שרדונה מכרמים אלו. לDomaine Bouchard Père & Fils הכרמים הנרחבים ביותר מבין הפרמייר קרו עם מעל 480 דונם מתוך מעל 3000 דונם כרמי פרמייר קרו. בבון ישנם 200 דונם כרמי פרמייר קרו הנטועים שרדונה.

סך הכל נטועים כרמי בון מעל 5400 דונם כרמים, אשר מתוכם מעל ל3370 דונם מוגדרים פרמייר קרו.

Pommard

כבכפרים אחרים באזור, השטחים היו תחת בעלות הכנסיה ומנזריה וכן האצולה. למרות שבתחום כרמי הכפר אין כרם גראנד קרו כלל, יינות הכפר נהנו לאורך הדורות ממעמד יחסית גבוה וממחירים מצוינים יחסית בשוק. על פי ד"ר לאוואל אשר פרסם את אחד הספרים החשובים על האזור בשנת 1855, הן בפומארד והן בבון ובוולניי מאז ומתמיד נזהרו מלטעת את זן הגמאי ושמרו על זני הפינו בכרמים. מבים כרמי הכפר ישנם 28 כרמי פרמייר קרו הנטועים כ-1250 דונם וכן כ-2000 דונם כרמי וילאג'. כמו בוולניי, גם בפומארד אין שרדונה כלל והיינות הם רק אדומים. אחד הכרמים החשובים ביותר בכפר הינו Ruggiens. הכרם נטוע בשיפוע חד למדי וישנה בעיה של ארוזיה בכרם.

Volnay

יינות הכפר הינם יינות אלגנטייים ועדינים יחסית. שמו של הכפר מגיע משמו של אל מים קלטי או גאלי בימי הביניים, כבשאר הכפרים באזור, הכרמים היו תחת שליטת הכנסיה והאצולה. בימי הביניים היו כרמי הכפר נטועים זנים לבנים ואדומים יחדיו בכרם והיינות שיוצרו היו שילוב של השניים, יינות בהירים יחסית ליינות כיום. לכפר ייחוד בכך שהכורמים בו הם שהחלו לייצר את היינות בעצמם ולא למכור לנגוסיאנטים. זאת לאחר שהמרקיז ד'אנג'רוויל יצא כנגד פעולות הנגוסיאנטים וכינה אותם הונאה. הם מאידך סירבו לקבל את יינותיו והוא נאלץ לנסות למכור את יינותיו ללא התיווך שך הנגוסיאנט. אירועים אלו אירעו רק במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20. בכפר ישנם 35 כרמי פרמייר קרו בכפר. בשנת 2005 הוכרז על ידי INAO על שילוב של מספר כרמים יחדיו על מנת לפשט את כרמי הפרמייר קרו. הכרמים אשר עליהם מדובר הינם כרמים שלא מוכרזים כפרמייר קרו במלואם. שטח כרמי הפרמייר קרו עומד על מעל 1300 דונם. ואילו שטח כרמי הוילאג' על מעל 980 דונם.

Meursault

בכפר מרסו מייצרים כמות יין לבן המקבילה לייצור של כל שאר הכפרים יחדיו. ככפרים אחרים באזור, מקורות הכפר הינם בתקופה הגאלו-רומית במאות הראשונות לספירה. כבר בסוף המאה ה-11 ישנן עדויות להענקת אדמות בכפר לכמורה על ידי האצולה, לאורך הדורות המשיכו חברי האצולה להעניק אדמות באזור לכנסיה ולפתח את מסורת ייצור היינות. חלק נכבד מאדמות הכפר נתנו במהלך המאה ה-17 להוספיס דה בון. לאחר המהפיכה הצרפתית בסוף המאה ה-18 נמכרו הכרמים במכירות מיוחדות והחלה הפרגמנטציה בבעלות על הכרמים. לאורך כל הדורות רוב יינות הכפר היו לבנים, בניגוד לכפרים האחרים באזור. הסברה הינה שהטרואר לא הלם את ענבי הפינו נואר ולו יכלו, היו בוחרים הכורמים בעת זו לייצר יינות אדומים הודות למחירם הגבוה יחסית. כיום ישנם מספר כרמים אשר יכולים לטעת פינו נואר. בכפר מרסו ישנם מעל 100 יצרנים. כרמי הפרמייר קרו עומדים על כ-1350 דונם, ללא כרמי גראנד קרו. כן ישנם מעל 3000 דונם כרמי וילאג'.

Puligny Montrachet

מקורות הכפר הינם מהתקופה הגאלו – רומאית במאות הראשונות לאחר הספירה. לכפר פוליני כ-2300 דונם כרמים, כאשר בתחומי כרמי הכפר שניים מכרמי הגראנד קרו הלבנים במלואם: Chevalier Montrachet וכן Bienvenues Batard Montrachet. שטח כרמי הגראנד קרו הינו 325 דונם סה"כ תחת פוליני מונראשה. שטח כרמי הפרמייר קרו עומד על כאלף דונם ושטח כרמי הוילאג' עומד על כ-1140 דונם.

כבאזורים אחרים של הקוט ד'אור, לכנסיה חלק חשוב בפיתוח ושימור הכרמים ומסורת ייצור היין באזור, כאשר משפחות האצולה מעבירות לרשות הכנסיה אדמות לאורך הדורות. חשיבות הכפר פוליני מתפתחת במקביל לעלייה בחשיבות כרם Montrachet הידוע, השוכן בחלקו בשטח הכפר החל מהמאה ה-15. מחירו של יין מכרם זה היה שווה למחיר היינות האדומים היקרים כבר במאה ה-18. יינות לבנים אחרים נמכרו במחירים נמוכים בהרבה. לאחר המהפיכה נמכרו אדמות הכנסיה והאצולה והחלה פרגמנטציה בכל הכרמים. בשלב זה חלק נכבד נהכרמים היו נטועים פינו נואר עדיין. רק במהלך המאה ה-20, לאחר ההתאוששות מהפילוקסרה נטעו כרמים רבים שרדונה. בשנת 1879 הוסיפו הכפרים שסאן ופוליני את שם הכרם המפורסם אשר הם חולקים ביניהם: מונראשה לשם הכפר.

Chassagne Montrachet

כרמי הכפר שסאן מונראשה נטועים פינו נואר ושרדונה. בעבר הפינו נואר היה הדומיננטי ואילו היום זהו השרדונה. כמו פוליני מונארשה, מקורות הכפר הם בתקופה הגאלו רומית. במהלך המאה ה-15 נשרף הכפר עד היסוד על ידי המלך לואי ה-11 אשר מחה בכך על תמיכתם של תושבי הכפר היריבתו, מרגרט מבורגונדי. כבכפרים אחרים באזור, גם כאן לכנסיה ולאצולה השפעה אדירה על התפתחות הכרמים וייצור היינות. הכפר חולק את מרבית כרמי הגראנד קרו אשר בתחומו עם הכפר השכן פוליני מונראשה. כרם הגראנד קרו היחיד אשר כולו בשטח שסאן מונראשה הינו Criots Batard Montrachet.

עד לתחילת המאה ה-20 יינות הכפר היו בעיקר אדומים, כאשר פינו נואר ולעתים גם גמאי היו נטועים. קודם לנטיעת ענבי השרדונה היו בכרמים גם פינו בלאנק וכן פינו גרי. כיום הכרמים הינם נטועים שרדונה לרוב וכן פינו נואר. המעבר העיקרי לענבי השרדונה וליין לבן התרחש לאחר פגעי הפילוקסרה, בעת הנטיעה המחודשת של הכרמים. כרמי הכפר שסאן מונראשה ייחודיים עקב העובדה כי זהו הכפר היחיד אשר בו מאושר לייצר יינות פרמייר קרו לבנים וכן אדומים. לאחר מלחמת העולם השניה המעבר ליינות לבנים התעצם וכיום מעל 60% מהיינות, ומעל 75% מיינות הפרמייר קרו הינם לבנים. הסיבות לכך הן מובנות מאחר ומחיר היין הלבן הינו גבוה בהרבה. כרמי הכפר שסאן מונאשה מונים כ-3712 דונם. לכפר כ-51 כרמי פרמייר קרו הנטועים על 1412.5 דונם. כרמי הוילאג' נטועים כ-1500 דונם.