הלב של הברולו

לרכישת יין הברולו של דומניקו קלריקו

לרכישת זוג יינות ברברה של דומניקו קלריקו

לכל מחוז יין אגדי יש את האגדות שבתוך האגדה, היצרנים שהפכו את הסיפור למה שהוא. בפיימונטה שבצפון איטליה, אחת האגדות המפורסמות ביותר היא זו של דומניקו קלריקו. בלי לשכוח את גאיה וכל השאר, תרומתו של קלריקו למעמדה היוקרתי של פיימונטה היא ייחודית.

דומניקו קלריקו לקח על עצמו לנהל את אחוזתו הקטנה של אביו ב-1976, כל כולה 40 דונמים צנועים שאת ענביה מכר לקואופרטיב היין המקומי. המהלך הראשון שעשה מי שתמיד החשיב את עצמו יותר ככורם מאשר יינן, היה כמובן לרכוש כרמים נוספים בכמה מה"קרו" , חלקות הכרמים המהוללות של פיימונטה. החל בחלקת בוסיה (Bussia) ואחריה בחלקת הברולו של ג'ינסטרה (Ginestra), שממנה הגיח אחר כך הברולו המפורסם שלו Ciabot Mentin.

זו הייתה ההתחלה. אחר כך הגיעו עוד ועוד חלקות נהדרות שאותן עיבד בצורה אורגנית. אחרי יינות הברולו נוספו גם יינות דולצ'טו וברברה אבל הלב היה ונשאר בברולו. במעט הכסף שנותר לו, קנה קלריקו חביות מפורקות והרכיב אותן מחדש. עד כדי כך צנועה היתה תחילת הדרך. בהמשך כבר נסע לבורגון ורכש חביות באריק של 228 ליטר. זו הייתה תחילת הסגנון החדש של היקב. בעשור השני של המאה ה-21, הגיע קלריקו למימדי "ענק" - 110,000 בקבוקי יין בשנה. פחות מכמה יקבי בוטיק ישראליים…

במרוצת השנים הארוכות הללו הפך קלריקו לאחד מסמלי ההתחדשות והמודרניזציה של יינות הברולו, חלק מחבורת ייננים נודעת כמו גאיה, אלטרה וסקאווינו, חבורה ששינתה את סגנונו הישן של הברולו והפכה אותו מיין קשה להבנה לחלק מחובבי היין, ונערץ על אחרים בשל טעמו האפלולי והחייתי, לנגיש וידידותי למשתמש הרבה יותר. בשנותיו האחרונות שינה מעט את טעמו והחל להתייחס לעצמו וליינותיו כגשר בין המסורת העתיקה וההווה. הוא חיבר בין העומק והעוצמה של יינות הברולו המסורתיים לפרי והאלגנטיות המודרניים, ונחשב בעיני רבים לא רק לסנדק של יינות הכפר  אלא גם ליוצר קיצוני וחסר פשרות.

קלריקו החייכן תמיד והחרוץ להפליא, מי שתמיד ויתר על עוד שעת שינה בכדי לרסס בזמן את כרמיו לפני הגשם ולא שכח אף פעם להזמין את השולחן כולו על חשבונו, הלך לעולמו ביולי האחרון אחרי מאבק ארוך שנים במחלת הסרטן והוא בן 67. אוהבי היין בכל רחבי העולם לא ישכחו אותו.