התווית – איך אפשר לקרוא את זה?

התווית הינה אמצעי התקשורת העיקרי של היקב והינן עם קהל הצרכנים.  על התווית מידע חיוני לגבי היין כגון הזן אזור ייצור שנת בציר וכן נפח הבקבוק ואחוזי האלכוהול ביין.  מעבר לכך מאפשרת התווית ליקב וליינן להעביר תחושות מסר שיווקי ולמשוך את הקונה.

תוויות הנן התפתחות מאוחרת יחסית. בעבר נהגו לשווק את היינות מתוך מיכלי אכסון לבקבוקים רבים. לעתים נמכרו היינות גם בדיקנטרים.  המיכלים או הדיקנטרים הם שסומנו.  במקביל פקקי השעם הם שסומנו. בשנת 1860 הומצא דבק אשר אפשר את הדבקת התוויות לבקבוקים ומאז התפתחה תרבות התווית.

כיום חוקי המדינות המסחר ומשרדי הבריאות השונים הם שמכתיבים את המידע שמצוין על גבי התווית. מעבר לכך כאמור משמשת התווית למשיכת קהל  צרכנים ומידע לא חיוני אך בהחלט שיווקי מופיע לעתים מזומנות. מידע אודות הכרמים המעולים הענבים המובחרים  והיינות המצוינים.  לכך משמשת לעתים התווית האחורית. כמו כן בעשורים האחרונים התפתח הצורך השיווקי בעיצוב תווית מושכת אשר תרשים את הצרכן.

להלן דוגמאות לתווית מאזור בורדו ובורגון אשר בהם מתמקדת התווית בשם השאטו או שם הכרם לחילופין וכן דוגמאות לתוויות מן העולם החדש אשר בהן ההתמקדות הינה היקב הזן ולעתים הכרם.