Analytics
דילוג לתוכן דילוג לתפריט דילוג לחיפוש תפריט נגישות

  משלוחים חינם ברכישה מעל 300 ₪

הכוכב של יינות העולם החדש - קונצ'ה אי טורו

מור דניאל 03/08/17 00:00
הכוכב של יינות העולם החדש - קונצ'ה אי טורו

האם בהכרח יין שהגיע ממדינת ׳העולם הישן׳ יהיה טעים יותר מיין שהגיע ממדינת ׳עולם חדש׳? כנראה שעדיין לא הכרתם את קונצ'ה אי טורו מצ'ילה

החלוקה המוכרת של עולם היין בין תעשיות ׳העולם הישן׳, שמייצגות את המסורת ואת הניסיון לבין תעשיות ׳העולם החדש׳ שמייצגות את הניסוי והתהייה ואת החיפוש אחר הגדרה זוכה בעשורים האחרונים לעיון מחודש.

העובדה שמדינות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, צ׳ילה, ארגנטינה, ארה״ב ורבות נוספות מצליחות להחזיר מלחמה שערה ולהציב מתחרים הולמים מול יינות צרפת, איטליה או ספרד גורמת למבקרי יין וחובבים לשאול את עצמם האם החלוקה הזאת עדיין רלוונטית והאם בהכרח יין שהגיע ממדינת ׳העולם הישן׳ יהיה ערב יותר לחיכם מיין שהגיע ממדינת ׳עולם חדש׳.

התשובה שלי מסתתרת במרתף יין מסתורי ששוכן בצ׳ילה הרחוקה, שמאובטח על-ידי לא אחר מהשטן, כך לפחות מספרות האגדות ושעל היינות המתיישנים בין קירותיו מתנוסס השם קונצ׳ה אי טורו, אחד מהאייקונים המובילים בעולם היין החדש. הרי לכם הסיפור שעומד מאחורי אחת מיצרניות היין החשובות בעולם.

 

לא כל יקב יכול להשוויץ ולהתהדר בהיסטוריה כל כך ארוכה, ביין פרי שיתוף פעולה עם משפחת רוטשילד (אלמה ויווה), בשימוש בטכנולוגיות הכי חדשניות שיש, בבעלות על חווה לייצור פקקי שעם ומפעל בקבוקי זכוכית, בתואר יצרן ויצואן היין הגדול ביותר בדרום אמריקה ובנוכחות כל כך בולטת ועוצמתית על המדפים של חנויות היין. האם דון רמון סוברקסו מרקדו, שנטע את הכרם הראשון של היקב הזה בשנת 1860 העלה על דעתו שכך יהיה או אולי היה זה דון מלצ׳ור שייסד את היקב בשנת 1883 ושלכבודו מוקדש אחד מיינות העולם החדש המבוקשים בעולם? מה שבטוח שהם השאירו אחריהם מסורת איתנה ויקב יציב שכל החיים עוד לפניו.

 

הדרך של קונצ׳ה אי טורו כמו דרכה של תעשיית היין הצ׳יליאנית החלה בשאילת שאלות ובחיפוש אחר זני הענבים הראויים ביותר לנטוע בחלקות הכרם המשפחתיות. לאחר מוותו של דון רמון, שכרו דון מלצ׳ור ואשתו, דונה אמלינה, את שירותיו של אנלוג צרפתי כדי לבחון מקרוב כיצד מתנהגים הזנים מארץ מולדתו של האחרון על אדמת צ׳ילה. התזמון היה מושלם, הפילוקסרה שפקדה את כרמי אירופה כמה שנים לאחר מכן העמידה את יינות היקב במבחן והם סומנו כחלופה הולמת ליינות מצרפת.

 

לאחר מותו של דון מלצ'ור בשנת 1892 המשיכו את דרכו הנפלאה אלמנתו ובנם, חואן אנריקה סוברצ'ו קונצ'ה אי טורו, עד למות הראשונה בשנת 1923 ולמות האחרון שמונה שנים לאחר מכן. אז הועבר היקב לבעלות נשית נרחבת: חמש בנותיה של אמלינה ובנותיו של חואן אנריקה. המצב לא נמשך כך הרבה זמן, קצב הגדילה של היקב היה אז מטאורי וכבר בשנת 1933 מניותיו החלו להישכר בבורסה המקומית. בשנות השבעים עמד היצור של היקב על 18.5 מיליון בקבוקים,  כשלישי מהם נמכר לצרכי מקומית והיתר נסחר בעולם, כבר אז היה היקב יצרן היין הגדול ביותר בצ׳ילה ויינותיו היוו למעלה מ-20% מסך כל יצור היין במדינה.

 

בשנת 1971 נכנסה ליקב אחת מדמויות המפתח בהיסטוריה שלו, אדוארדו ג'וליאסטי טאגל, שבתחילה קיבל את שרביט הניהול ולימים הפך למחזיק המניות הגדול ביותר. עם כניסתו ניצב בפניו אתגר גדול, נשיא צ׳ילה דאז, סלבדור איינדה גוסנס, שדרש את השליטה על הקרקעות של היקב כחלק מהאידיאולוגיה הסוציאליסטית שלו. צעד שהצליח לו עם יקבים רבים אחרים במדינה וכמעט והצליח גם עם קונצ׳ה אי טורו. הדחתו בשנת 1973 הותירה יקבים רבים נטושים לחלוטין. ללא ספק התקופה הקצרה הזו אף היא ביצרה את מעמדו של קונצ׳ה אי טורו וסייעה לו להתבלט בנוף המקומי והבינלאומי.

 

רבים טוענים כי החשיפה בשנת 1965 של הקברנה סוביניון מסדרת קסילרו דל דיאבלו, שהתיישן אז שנתיים בחביות עץ אלון, פרק זמן ארוך יותר מכל קברנה אחר שיוצר אז בתעשייה הצ׳יליאנית היא אחת מהנקודות החשובות ביותר בהתפתחות של היקב, יין שכמה עשורים לאחר מכן היווה כרטיס הכניסה של היקב לשוק האמריקאי. לעומתם טוענים אספני יין כי כניסתו למשחק בשנת 1987 של יין הדון מלצ׳ור, גם הוא מבוסס על קברנה סוביניון, טרפה את הקלפים והוכיחה לעולם שבקונצ׳ה אי טורו יודעים לייצר גם יינות בעלי פוטנציאל יישון ארוך טווח שמוזכרים בנשימה אחת יחד עם יינות גדולים כמו שאטו לאפיט או שאטו מארגו. יין שנקרא על שמו של האב המייסד של היקב ויוצר מענבי חלקות הכרם הנבחרות ביותר של היקב בפואנטה-אלטו (עמק מאייפו, 650 מטר מעל פני הים) שלמרגלות האינדים עליו חתום גם היינן הצרפתי המפורסם, ז׳אק בואסנוט. 

 

אני מבטיח לכם שהיקב הזה טרם אמר את מילתו האחרונה ושלמרות כל השיאים אותם הוא כבר שבר וכל הפסגות אותם הוא כבש יש עוד הרבה הפתעות שמחכות לנו בדרך ועוד הרבה למה לצפות. ההוכחה לכך בראיונות שהעניק לאחרונה למגזני יין היינן של היקב, מרסלו פאפא, בהם הוא חושף כמה מתוכניות העתיד של היקב ואת הסודות של כמה אזורי יין בארץ השלג שטרם נחשפו לקהל השותים בהם נטועים זני ענבים שהיקב מנסה לראשונה ואולי בעתיד יוצגו לנו בבקבוקים.

 

בראיונות שנתן חזר פאפא והזכיר את הפוטנציאל הנפלא שטמון ביינות אזור לימארי שכבר הוכרז על ידי מספר מבקרי יין כדבר הבא בכוס היין הצ׳יליאנית. הוא סיפר שכבר כמה שנים 60% מענבי יין השרדונה מסדרת קסילרו דל דיאבלו מגיעים מהאזור וכי המחקר שמקדיש היקב לטובת מיפוי אדמות האזור לא פוסק כי מבחינתו בעוד כמה שנים יגדלו בלימארי חלקות פינו נואר ושרדונה והכול יתייחסו אליו כמו שמתייחסים לאזור בורגון שבצרפת. עוד הוא שיתף כי לאחרונה משקיע היקב בנטיעות של זנים כמו: קריניאן (חוזר לאחרונה לכרמים בצ׳ילה) ויונייה, גרנאש לבן ופינו גריג׳ו ובחיזוק הנטיעות של המלבק והסירה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצטרף למועדון החברים שלנו

וקבל הטבות ומתנות

להצטרפות  >

אנחנו רואים תמיד את חצי הכוס המלאה.

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו ותקבלו מידע על אירועים, סדנאות ומוצרים חדשים באתר ובסניפים

משלוח חינם מעל 300 ₪
איסוף חינם מהסניפים